הוקמה בשנת 1953 ע"י הפסל נתן רפפורט.
היא מוצבת ליד בית הקברות לנופלים שבחצר קיבוץ נגבה. זוהי אנדרטת ברונזה גדולת ממדים שבולטת בסביבתה.
האנדרטה מסמלת את גבורתם של חברי הקיבוץ, שהקריבו נפשם למען המולדת במלחמת העצמאות, ואת אחוות הלוחמים.
הפסל מתאר שלושה אבות טיפוס אידיאליים של גבורה המתקשרים לאתוס הישראלי : הצבר הלוחם, החקלאי והאחות. השלושה ניצבים זה ליד זה אוחזים ידיים. אצבעותיהם שזורות אחת בשנייה ומסמלות "הם לא יעברו". עמידתם מפגינה נחישות פיזית ורוחנית, ראש מורם בגאווה. הפנים מקרינות עוצמה ונחישות ומביטות אל עבר האופק (העתיד) בתקווה. הצעירים אוחזים בכלי נשק ובכלי עבודה חקלאית, כדי להדגיש את עניין הפרחת השממה וההגנה שהביאו להקמת המדינה.
· באתר הסבר קולי
בית העלמין הצבאי
נמצא בחצר קיבוץ נגבה. כאן קבורים 37 מתוך 43 החללים שנפלו בקרבות על הקיבוץ במלחמת העצמאות. כאן נמצא גם קברו של יצחק דובנו ז"ל שכונה "יואב".
על בית העלמין משקיפה האנדרטה למגני נגבה.
הטנק המצרי
זהו תחליף לטנק המצרי שנבלם מדרום לקיבוץ ב- 12 ביולי 1948.
הטנק ניתן כשי לילדי נגבה ע"י צה"ל. הוריהם עמדו בגבורה מול הצבא המצרי בתש"ח, פגעו בטנקים אחדים ב"פיאט" (רובה נ.ט.) ולקחו שלל טנק מצרי,שהועבר לשימושו של צה"ל.
מגדל המים המנוקב
מגדל המים הוקם ב-1940.
ב-22 במאי 1948 מפגע המגדל, ומאז שימש עמדת תצפית לאזור.
מגדל המים המנוקב מפגזי אויב, שנותר כמות שהוא, הוא זכר למערכה הכבדה שעברה על קיבוץ נגבה במלחמת העצמאות.
האנדרטה למגיני נגבה
