הרציונל החינוכי
מערכת החינוך הבלתי פורמלי היא מערכת חברתית העוסקת בצרכי סוציאליזציה של ילדים ונוער, על רקע התרבות והערכים בהם הם חיים.הצורך של ילדים ומתבגרים בגיל בית הספר במפגש בלתי פורמלי בחברת השווים – בני גילם הוא צורך אוניברסלי המוכר בכל מערכות החינוך בעולם.
המפגש של קבוצת השווים הוא מפגש הבונה את זהותו של המתבגר השואב את ערכי הקהילה תרבותה וערכיה. מפגשי הילדים והנוער עם בני גילם מתקיים מחוץ לכותלי בית הספר כיוון שהוא אינו מזוהה עם פורמליות . על מנת שיהיה מבוגר משמעותי מעורב בתהליכי הסוציאליזציה החוץ בית ספרית של הילדים ובני הנוער, עובד מדריך חברתי , הנתפס כאח בוגר שאינו חלק מעולם המבוגרים הפורמלי-היררכי הסובב אותם.
תפקידו של המדריך הוא לעסוק בסוגיות החיברות של הילדים והנוער בישוב ומחוצה לו.
מאפייני החינוך הבלתי פורמלי במגזר הכפרי:
1. צורך של הילדים ובני הנוער במפגש חברתי
בישוב ( לוקאלי).
2. מספר קטן של ילדים ובני נוער המתפרס על טווח גילאים גדול.
3. ישובים מרוחקים מעיר מרכזית וחוסר בהיצע של בילויים במקום מקורב.
4. צורך הכרחי בהיסעים לכל פעילות ( חוגים, מפגשים, מסיבות ועוד).
5. חלק מהקיבוצים בתהליכי שינוי המשפיע בהכרח על תפקוד המערכות השונות ועל
התושבים.
נתונים מספריים:
12 מועדונים לילדים ו – 12 מועדוני נוער בישובים: בית גוברין ( ישוב קו התפר), בית ניר ( ישוב קו תפר), גלאון, גת, שדה יואב, נגבה, ורדון, סגולה, נחלה, כפר מנחם, כפר הריף, רבדים והישוב הערבי אל עזי (מתקיימת פעילות ייחודית למגזר זה).
כ – 400 ילדים בגילאי א' – ו' המהווים
כ – 93% מכלל הילדים.
כ – 400 בני נוער בגילאי ז' י"ב המהווים 85% מכלל בני הנוער בישובים.
כ – 80 מדריכים הפועלים בישובים, בתנועות הנוער ובמערך החוגים.
כ – 5 תנועות נוער
פועלות באזור: השומר הצעיר , תנועת המושבים, האיחוד החקלאי, מחנות עולים ומדצ"ים הפועלים במסגרת משרד החינוך.
כ – 50 בני נוער מסיימים בכל שנה קורסי מנהיגות צעירה ומשולבים כמדריכים בישובים השונים.
כ – 700 משתתפים בחוגי המתנ"ס ( מגיל רך ועד י"ב)
המהווים 90% מכלל אוכלוסייה זו.
פעילות שוטפת במתנ"ס: 1. שיבוץ מדריכים בכל יישוב.
2. ליווי המדריכים והכשרתם לאורך השנה.
3. טיפוח מערך רכזי חינוך בישובים.
4. פיתוח תוכניות חברתיות-חינוכיות לבני הנוער בישובים .
5. עזרה בפיתוח תוכניות התערבות ומפגשים להורים בקהילות.
6. קשר עם הממסד בישובים.
7. הקמת מערך המזהה את השינויים ומתאים תוכניות התערבות.
8. עזרה לישובים בשיפוץ ואחזקת מבנים לפעילות החינוך הבלתי פורמלי.
9. קיום פעילויות אזוריות לבני הנוער בישובים השונים במטרה לקיים מפגש חברתי.
10. ניהול מרכז למידה ביישוב נחלה לילדי החינוך הממלכתי דתי.