לרוחב שטחה, ליהי ואלי מכילה כיום שלוש קהילות מרכזיות: איסטון (Easton), בית-לחם (Bethlehem) ואלנטאון (Allentown). היהודים הראשונים שהתיישבו בליהי ואלי הגיעו באמצע המאה ה- 18 לאזור אשר לימים ייקרא איסטון. איסטון הינה העיר המזרחית ביותר בליהי ואלי והיא ממוקמת בגבול שבין פנסילבניה לניו-ג'רסי, בהתמזגות נהרות דלוואר (Delaware) וליהי (Lehigh).

מייאר הארט, שוחר ממוצא אירופאי, היה בין מייסדי איסטון ב- 1752. מייקל הארט (ללא קשר למייאר), מהגר גרמני שהתגורר באיסטון בסוף המאה ה- 18, גידל משפחה גדולה וניהל מספר עסקים מצליחים, ייסד את בית העלמין הראשון בליהי ואלי בחלקת אדמה קטנה אשר רכש ממשפחת פן. אולם, ב- 1820, עזבו בני משפחת הארט את האזור. הקהילה היהודית הקבועה הראשונה בליהי ואלי התפתחה בסוף שנות ה- 30 של המאה ה- 19, בעת שמסילת הרכבת הראשונה הגיע מערבה והביאה עמה קבוצה של מהגרים יהודים גרמניים לאיסטון.
עד שנות ה- 40 של המאה ה- 19, רק המורבים (Moravians תושבי אזור מורביה ברפובליקה הצ'כית( הורשו להתגורר בעיר בית-לחם. אולם, יהודים החלו להתיישב שם במחצית השנייה של המאה ה- 19. ב- 1847, הנרי שנורמן הגיע לאלנטאון וייסד את הקהילה היהודית הראשונה בעיר.
עם ריבוי הפוגרומים באימפריה הרוסית בשנות ה-90 של המאה ה- 19, יהודים רבים נמלטו מאירופה המזרחית, ומספרם של יהודים רוסיים, פולניים וממזרח אירופה בכלל, החל במהרה לגבור על מספר היהודים הגרמניים בליהי ואלי. הקהילה היהודית בליהי ואלי נתנה את חסותה למספר יהודים אשר נמלטו מהרדיפה הנאצית במהלך מלחמת העולם ה- II, ומאוחר יותר בתום המלחמה, התיישבו כמה ניצולי שואה באזור.

במהלך המחצית השנייה של המאה ה- 20, פריחת המכללות והאוניברסיטאות, והעצמת תעשיית הטכנולוגיה ומרכזים רפואיים גדולים, הובילו לזרימת אנשי מקצוע יהודים לאזור. בתום המלחמה הקרה בשנות ה- 90 של המאה ה- 20, הקהילה היהודית בליהי ואלי פעלה רבות במתן עזרה למהגרים יהודים מברית המועצות לשעבר שרצו להתיישב באזור. ילדיהם למדו בבית הספר היהודי הפרטי בליהי ואלי אשר באלנטאון; השירות היהודי למען המשפחה סייע למשפחות אלה במציאת מגורים, עבודה וטיפול רפואי וכן קישר אותם עם שירותים קהילתיים ומשאבים אחרים.

בעוד שהמתיישבים היהודים הראשונים בליהי ואלי היו ברובם מהגרים גרמניים אשר דגלו ביהדות הרפורמית, הגל האחרון של יהודים ממזרח אירופה הביא עמו את המנהגים האורתודוקסים המסורתיים. בשנות ה- 20 וה-30 של המאה ה- 20 נוסדו גם מספר בתי כנסת קונסרבטיביים. בית הכנסת ברית שלום, השוכן באיסטון ואשר נוסד על ידי מהגרים גרמנים ב- 1839 הנו ביתה של הקהילה היהודית הותיקה ביותר בליהי ואלי, והוא בין עשרת בתי הכנסת העתיקים בארצות הברית.

ככל שהאוכלוסייה היהודית המשיכה לגדול ולפרוח, נוסדו מגוון מוסדות יהודיים שעסקו בפעילויות חינוכיות, חברתיות, תרבותיות ופנאי. כמו כן, מוסדות אלה עסקו ביצירת תשתית לגיוס תרומות על מנת לממן את הפעילויות בליהי ואלי וכן פרויקטים וצרכים נוספים בישראל ובקהילות אחרות בגולה. המוסדות הקהילתיים האלה כללו: בית ספר יהודי פרטי, מרכז קהילתי יהודי ((JCC, השירות למשפחה והפדרציה היהודית של ליהי ואלי. בנוסף, נוסדו מרכז המשאבים לניצולי שואה ופרויקט יחד.

ליהי ואלי מאכלסת בחיקה מגוון קהילות; שתי קהילות אורתודוקסיות, שלוש קהילות קונסרבטיביות, שתי קהילות רפורמיות, קהילה רקונסטרוקטיבית [התנועה לשיקום היהדות] וקהילת חב"ד. הועדה לכשרות של ליהי ואלי מפקחת על הכנת אוכל כשר בבתי כנסת ומוסדות מקומיים, וכן מפקחת על מכירת מאכלים כשרים במרכולים ומסעדות באזור. ארגוני השירות לקהילה כוללים את בני ברית, הדסה, State of Israel Bonds, ארגון הנשים "אמונה", וארגון ויצאי צבא יהודים. חבר המשפחות העבריות The Hebrew Family League מפקח על המקווה הקהילתי באלנטאון; בתי הכנסת עובדים בשיתוף פעולה ביניהם ומספקים שירותי קבורה וטקסי אזכרה באמצעות החברה קדישה, העוסקת גם בתחזוקת בתי הקברות. תלמידי מכללות נהנים מפעילויות קבוצת הילל באוניברסיטת ליהי, מכללת מולנברג Muhlenberg College ומכללת לפייט Lafayette College; קבוצות נוער פועלות תחת חסותם של בתי כנסת רבים ומהוות שלוחות של ארגונים לאומיים ובינלאומיים כגון: נוער בתי כנסת מאוחדים (קונסרבטיבים) United Synagogue Youth (USY – Conservative), כנס לאומי לנוער בתי כנסת (אורתודוקסים) National Conference of Synagogue Youth (NCSY – Orthodox), הפדרציה הלאומית של נוער בתי כנסת (רפורמים) National Federation of Temple Youth (NFTY – Reform), וארגון הנוער בני ברית (ללא שייכות או יעוד) B’nai B’rith Youth Organization (BBYO – non-denominational).