094664

מרדכי לוזיה 

כ"ה בסיון תשי"ג י"א בתשרי תשל"ד
07/10/1973 - 08/06/1953

מרדכי, בן צפורה ורפאל, נולד ביום כ"ה בסיון תשי"ג (8.6.1953) בתל-אביב. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר על-שם משה שרת במושב סגולה. אחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר על-שם דה-שליט ברחובות. משפחתו של מוטי, כפי שקראו לו חבריו ובני משפחתו, עלתה להתיישבות במושב סגולה כשהוא היה בן שלושה חודשים. בביתו ספג ערכים של אהבת מולדת ואהבת עבודת אדמה. כל שנותיו עברו עליו בכפר, באוויר הפתוח ובחיים בטבע. מוטי היה תלמיד שנון ופיקח, ולמד לא מתוך רדיפת ציונים גבוהים אלא מתוך יצר הדעת וסקרנות. בכיתה נהג להקשיב בשקט לכל אשר נאמר, והצטיין בכושר הקשבה מופלא, בסבלנות וביכולת קליטה של דברי מוריו. בדברו, ידע להסביר את עמדתו בשלוה נפשית, ללא צעקות וויכוחים. רצונו לדעת ולהבין חרג הרבה מעבר לתחומי הלימוד בכיתה, והוא השתדל, וגם הצליח, לרכוש השכלה כללית רחבה. הוא התעניין בתחומים רבים ואת הידע שלו רכש בעיקר מקריאה רבה. כאוהב-ספר לא היה בררן, אך העדיף ספרי מדע וגילה בהם בקיאות רבה. דברים רבים הטרידו את מחשבתו והעסיקו אותה. תחומי התעניינות רבים אלו הפכו את מוטי לאישיות רב-גונית ומעניינת ביותר. מתוך אהבתו לספרות התפתחה אצלו תשוקה נסתרת לכתיבה, שאולי הייתה באה לידי מימוש, שכן הוא ניחן בכושר ביטוי בכתב. מוטי היה נער מופנם, שבילה את עיקר זמנו בעיון ובלמידה. הוא לא הרבה להתבלט בחברה, אך יחד עם זאת לא נמנע מליטול חלק בפעולותיה השונות. הוא יצר עם אנשים רבים קשרים עמוקים ויפים, וידידיו ראו בו חבר נאמן ומסייע, הנכון לעמוד לצד ידידיו בעת שמחה ובעת צרה. ערכי אהבת המולדת ואהבת האדמה, שהיו יסוד איתן בנפשו, שמשו קרקע לצמיחת אישיות שקטה, תמימה וישרה. הטבע, החי והצומח היו חלק בלתי נפרד מישותו, והפכו בסיס לאהבת המולדת והארץ. אחת מתכונותיו הבולטות של מוטי הייתה יושר קיצוני, שהגבול בינו לבין תמימות נטשטש לעתים. אמנם הוא ידע שיושרו פוגע בו במובן זה, אולם נשאר נאמן לעקרונותיו ולדרכו. היושר וחוש הצדק הקיצוני שלו הדריכו אותו בתחומים רבים בחייו. מוטי היה בן אהוב במשפחתו, והוא מצדו אהב את בני משפחתו אהבה רבה. הוא היה מסור ביותר להוריו ולאחיו, וכן למשק שגדל בו ושממנו באה פרנסתם, והוא סייע ככל שיכול בעבודת המשק ובעבודות השוטפות בבית, והיה מעורב בכל אשר התרחש בקרב בני משפחתו. לקראת גיוסו לצה"ל בחר מוטי להתנדב לשרת ביחידה קרבית, למרות שהיה נער עדין וסלד מאלימות, הן בחיי היום-יום והן לפי השקפותיו.

מרדכי גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1971 והוצב לחיל הרגלים. לאחר סיום הטירונות באו חיי השגרה הקשים של החייל הרגלי, הרצופים אתגרים ומבחנים אישיים, משברים והישגים. עצם ההליכה ליחידה קרבית הייתה לגביו אתגר אישי קשה, בעיקר בשל ההבדל החריף בין אורח החיים הצבאי ביחידה קרבית לבין חייו בביתו. בראשית דרכו נתקל בקשיי קליטה, אולם עד מהרה התגבר והסתגל, והפך אהוד על חבריו ליחידה, שהעריכו אותו בעיקר בשל ערכיו ועקרונותיו. הוא המשיך להיות אותו בחור שהיה לפנים, עם אהבתו העמוקה לקריאה ולשיחות רציניות על דברים העומדים ברומו של עולם. הוא לא ויתר על שום עיקרון מאלה שהנחו אותו בחיים האזרחיים, ועדיין ניכר ברדיפת הצדק שלו וביושרו הרב. מוטי היה חייל מן השורה, והקפיד לבצע כל משימה שהוטלה עליו, מתוך הכרת החובה שבעצם השירות ומילוי תפקידו של חייל. בתקופת שירותו בצבא הרבה לעזור במשק הוריו, ויחד עם משפחתו עשה דברים רבים בבית. משהתקרב מועד שחרורו התלבט מוטי לגבי הדרך שיבחר לעתיד בחיים האזרחיים. הוא חשב על המשך הלימודים, אך עדיין לא רצה להתחייב בעניין זה. במלחמת יום-הכיפורים לחמה יחידתו של מוטי בקרבות הבלימה ברמת הגולן. בקרב שניטש במוצב החרמון ביום י"א בתשרי תשל"ד(7.10.1973) נפגע מוטי באש ממארב סורי, בשעת הנסיגה מהמוצב שנכבש. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר ורבורג. השאיר אחריו הורים, אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

הוריו הנציחו את זכרו בהקמת אגף ספרים על שמו בספרייה הציבורית במושב סגולה. כמו כן הוציאו הוריו לאור חוברת לזכרו, ובה מדברי חברים על דמותו;בחוברת שפורסמה מטעם גדוד "גדעון" לזכר חלליו, כלולה רשימה לזכרו של מוטי, ובה מדברי חברים על דרכו הצבאית.

 

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

 

הסוכנות היהודית
שפלת יהודה
מעברים
הוועדה לתכנון ובניה יואב
שדות יואב
בית ספר צופית
בית ספר האלה
מתנס יואב
מ.א. יואב ד.נ. שיקמים, מיקוד 7981601 |  טלפון:08-8500707 |  פקס:08-8500759 | הצהרת נגישות |  צרו קשר